אישה עם דמנציה הנמצאת בבית שלה "אני רוצה לחזור הביתה. תקחי אותי הביתה. אני לא נשארת כאן." זה היה כבר הפעם הרביעית באותו ערב. יעל ישבה בסלון שבו גדלה מאז שהייתה ילדה והסתכלה על אמא שלה, מוקפת בתמונות משפחתיות וריחות שמזכירים בית אמיתי, את הבית שלה- אבל אמא שלה התקשתה לזהות את זה. משהו בפנים צעק שהיא לא במקום הנכון. שיעל לא באמת יעל. שהלב שלה מחפש מקום אחר. יעל סיפרה לי שברגעים האלה היא מרגישה כאילו הקרקע נשמטה לה מתחת לרגליים. איך אפשר להסביר או אפילו לשכנע את מי שגידלה אותה ב

בת מחבקת את אמא שלה. האמא עם דמנציה